תאומים סיאמיים דו-ראשיים


היבטים הלכתיים

נכתב ע"י

הרב ד"ר חיים סיימונס

chaimsimons@gmail.com

הקדמה

כתוב בגמרא: "בעא מיניה פלימו מרבי, מי שיש לו שני ראשים, באיזה מהן מניח תפילין."(1)

איש שיש לו שני ראשים הוא דוגמא אחת ממה שמכונה היום "תאומים סיאמים" – דהיינו, שני בני אדם שנולדו מחוברים בחלק מסוים של גופם. יש דרכים בלי סוף איך הילדים יכולים להיות מחוברים. לדוגמא: בחזה, בטבור, בישבן, בראש ועוד ועוד. הדוגמא שהובאה בשאלה של פלימו היא - תאומים שנולדו כגוף אחד בעל שני ראשים. בספרות הרפואית הם ידועים כ-dicephalus (מהמילה הלטינית di - שנים, cephalus - ראשים.)

אפילו במקרה של תאומים מסוג dicephalus, יש סוגים שונים. לפעמים הם מחוברים מהכתף למטה, מהחזה למטה, מהטבור למטה. ואפשר שגם ראשיהם מחוברים יחד. נשאלת השאלה, על איזה סוג מדברת הגמרא שלנו? הבה נעיין בלשון הגמרא - " מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין." מפני לשון הגמרא השואלת באיזה ראש הוא יניח תפילין, ניתן להוציא את הסוג אשר בו שני הראשים מחוברים יחד.

לפי משמעות שאלת הגמרא, נראה שיש כפילות רק בראשם של התאומים - דהיינו התאומים מחוברים מהכתף למטה. אפשר להביא ראיה נוספת מהעובדה שפלימו לא שואל באיזה יד הוא יניח תפילין. לתאומים שנולדו מחוברים מהחזה למטה יש 4 ידים. אולם לאלו המחוברים מהכתף למטה יש ברוב מקרים רק שתי ידיים, והם נקראים בלטינית dibracius (שתי ידיים). ידועים מקרים בהם יש לתאומים שלוש או ארבע ידיים, אולם הידיים האמצעיות מחוברות או תקועות מאחרי הגב ואינן שימושיות.

מכל הנ"ל אפשר להגיע למסקנה ששאלת פלימו היא לתאומים המחוברים מהכתף למטה.

נציין שתופעת התאומים עם שני ראשים אינה מוגבלת לבני אדם. אותה תופעה נמצאה גם בבעלי חיים, במיוחד בנחשים. (2) נחשים כאלו מוזכרים בזוהר אשר עושה השוואה עם צאצאי קין, כפי שכתוב: "וכלא חזי דאינון תולדות דקין, ועל דא אינון בתרין ראשין, כתרין חיוון..."(3)

תגובות לשאלת פלימו

תשובת רבי לשאלת פלימו, היתה "או קום גלי או קבל עלך שמתא".(4) יש ראשונים הלומדים משאלת פלימו שאחת מהסיבות לנדות בן אדם היא, שהוא שואל שאלה בלתי אפשרית. אנו לומדים זאת מדברי השו"ע שכותב את זה כסיבה לנידוי, דהיינו: "שואל דבר שאי אפשר".(5) בפירושו לטור נותן הבית יוסף כמקור להלכה זו את תשובת רבי.(6)

נציין שפלימו היה תנא בדור החמישי (7) ומוזכר במספר מקומות בש"ס. לפעמים ההלכה היא כמותו. למשל:

• במסכת ברכות: פלימו אומר שבברכת המזון "צריך ליקדים ברית לתורה" (8)

• במסכת פסחים: בקשר לבדיקת חמץ אומר פלימו ש"כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה." (9) (פירוש רש"י: כל עצמו של חור אינו בודק, שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי. )

• כמו-כן במסכת קידושין לומדים שפלימו "היה מופלג בחסידות ובפרישות והתגרה בשטן."(10)

קרוב לוודאי שפלימו שמע על מקרה אחד או על מקרים אחדים של תאומים כאלו, ואנו נראה במהלך מספר דוגמאות המוזכרות בספרות הרומאים של התקופה הזאת.

לכן נשאלת השאלה, למה רבי הגיב בחריפות לשאלת פלימו. אפשר שהוא לא שמע על מקרה של תאומים כאלה או אם הוא שמע, אפשר שהוא סבר שילד כזה ימות בגיל צעיר ביותר ולא יגיע לגיל חיוב הנחת תפילין.(11)

הגמרא הנ"ל מיד ממשיכה במקרה של ילד שנולד עם שני ראשים: "אדהכי אתא ההוא גברא, א"ל איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי, כמה בעינן למיתב לכהן." הגמרא משיבה שהסכום הוא עשרה סלעים – חמשה לכל גולגולת [ראש]. (12)

מחד גיסא ראינו שהבית יוסף מביא את תשובת רבי בקשר לשאלת פלימו כסיבה לנידוי, ומאידך גיסא הב"י (13) מביא כמקור להלכה שמובאת בטור (14), שצריכים לשלם עשרה סלעים לפדות ילד עם שני ראשים, רק את הגמרא הזו במנחות! אולם אפשר לתרץ סתירה זו, שהב"י סובר שילד עם שני ראשים יכול לחיות עד שלושים יום אולם לא עד גיל של הנחת תפילין. בספרות הרפואית (כפי שנראה להלן), כתוב שילדים כאלו נולדו מתים או שמתו דקות או שעות לאחר הלידה. עד לפני כעשר שנים, היו רק מקרים בודדים שהילדים הללו חיו יותר ממספר שעות (ראה למטה).

כמה מאות שנה לאחר הגמרא מזכיר הרמב"ם בספרו הרפואי "פרקי משה" מקרים שהיו בעבר, על מספר ילדים שנולדו עם שני ראשים(15) (ראה פרטים למטה) - אולם הוא לא מפרט אם הם היו מחוברים מהכתף למטה.

ספר זה הוא הספר הגדול ביותר בכתבי הרמב"ם בנושא רפואה. הוא כתב את הספר הזה בשפה הערבית בין השנים ד'תתקמ"ז – ד'תתק"ן (1187 - 1190). במשך השנים תורגם הספר למספר שפות, כולל עברית, ונמצא במספר כתבי-יד והוצאות. (16)

נציין שהרמב"ם לא מביא בחיבורו "משנה תורה" את ההלכה בקשר לפדיון בן שהוא עם שני ראשים, אע"פ שהוא מזכיר את המקרים הללו בספרו "פרקי משה." אפשר הוא סבר על פי הידע הרפואי שלו, שילד כזה לא יכול לחיות עד 30 יום - הגיל של פדיון הבן.(17)

תאומים דו-ראשיים במהלך ההיסטוריה בספרות הכללית

בהיסטוריה הרומאית מוזכר מספר מקרים של ילדים שנולדו עם שני ראשים. אמיאנוס שחי במאה ה-4 כתב על ילד בפרבר של אנטיוך: "נולד ילד עם שני ראשים."(18) כמו כן אנטונינוס פייוס כתב שלאחר מספר אירועים טבעים וטראגים נולד ילד כזה.(19) גם ליווי כתב שבשטח של ויי נולד ילד כזה.(20) שלושתם אינם מפרטים אם התאומים הללו היו מחוברים מהכתף למטה או במקום נמוך מהכתף.

בכתבים שלו מזכיר סיינט אוגוסטין של היפו, שחי במאה ה-4 – מאה ה-5, מזכיר שרק לפני כמה שנים, נולד במזרח תינוק עם שני ראשים, שתי חזות, וארבע ידיים, אולם רק בבטן אחת ושתי רגליים. הוא הוסיף שהוא חי מספיק זמן, (אולם הוא לא כותב אם הוא היגיע לגיל בגרות). המקרה היה כל כך מפורסם שרבים באו לראותו.(21)

שני מחברים ממאות הביניים – פיאר בויסטיאו(22) ופורטוניוס ליסטי(23) מנסים לצייר את האיש הזה, ושניהם מציירים אותו כאיש מבוגר מחובר מהכתף למטה. אולם לפי ספרו של אוגוסטין, נראה שחיבורו היה למטה מהכתף. כמו כן בויסטיאו גם מביא(24) מכתבי סליוס רודיגינוס (פרק 27) תמונה של שני בני אדם שכל אחד מהם עם שני ראשים וגם פה הם שניהם מבוגרים ומחוברים מהכתף למטה. יש כרוז דומה של אישה מבוגרת עם שני ראשים, שנולדה בתחילת המאה ה-16. אולם מספר היסטורי גרמני לומדים שה"אישה המבוגרת" נפטרה לאחר שעה אחת בלבד מזמן לידתה!(25) כמו-כן, ישנו ציור גרמני ישן מסוף המאה ה-17 של קשת טורקי עם שני ראשים. אולם יש מלומדים שסוברים שהוא לא היה קיים כלל, ומטרת הציור היתה רק עבור תעמולה מלחמתית.(26)

אמברוז פארי היה רופא מפורסם במאה ה-16 ובספרו נמצא ציור של תאומות מבוגרות עם שני ראשים על גוף אחד, שהיו מחוברות מהכתף למטה(27) - דהיינו, כמו הגמרא שלנו. הן חיו לפני אמצע המאה ה-16. פארי כותב שהרצון שלהן לאכול, לשתות, לישון, לדבר ולעשות כל דבר התעורר באותו הזמן(28) . אולם הוא לא מזכיר אם ראש אחד היה יכול להרגיש צער עקב מכה שנתקבלה בראש השני.

קיימת ביקורת(29) על מידת הדייקנות של פארי. אמנם הוא אסף מספר מקרים ממקורות מוסמכים, אולם הוא גם מביא, למשל, תמונה של ילד עם כנפיים במקום זרועות וגם רגל של עוף עם עין נוסף בברך במקום בראש(30) והוא האמין שזה מקרה שהיה! לכן, כנראה, התמונות שלו אינן מציאותיות אלא הובאו לתת מסר דתי (נוצרי)!

נוסף לזה יש ספק גדול אם באותה תקופה יכול היה אדם בעל שני ראשים לחיות עד גיל מבוגר. (ביקורת זו ניתן למתוח גם על התמונות של בויסטיאו וליסטי.) אפילו לפני כמאה שנה כתב רופא מוסמך שאיש מבוגר כזה הוא בלתי אפשרי(31) .

כמאתיים שנה לאחר ספרו של פארי, יצא לאור הספר ע"י הירסט ופירסול. שם נמצא פרק שמביא מספר תאומים דו-ראשיים(32) , אולם נראה שהם מחוברים מתחת לכתף. פרק זה כולל גם צילום של התאומים ממשפחת טוסי(33) שנולדו בשנת 1877. אולם רואים אנו מהתמונה שהחיבור שלהם מתחיל מהחזה ולכן גם הם אינם שייכים לנושא שלנו. כמו כן במאמר בכתב עת רפואי נזכר בפירוש מקרה זה שהחיבור מתחיל מהצלע השישי.(34)

בספר שנכתב ע"י גוילד ופייל ויצא לאור בשנת 1896 מופיעים מספר מקרים של תאומים עם שני ראשים, שנולדו בין תקופת הרומאים למאה ה-19.(35) אולם לפי ההסברים והתמונות כולם היו מחוברים מהחזה או אפילו מהטבור למטה. לכן הם לא זהים למקרה שמוזכר בגמרא. כנראה כל התאומים המוזכרים בספר זה חיו מספר שנים. יתכן מאד שאלו שנולדו באותה התקופה מחוברים מהכתף למטה נולדו כשהם מתים או שמתו מיד לאחר הלידה. לכן הם אינן מוזכרים בספר זה.

אולם רוב הספרות בנושא זה היא מכתבי עת רפואיים מהמאה ה-20, ובמיוחד ב-50 השנים האחרונות. בכתבים הללו הובא מספר גדול של מקרים יחד עם תמונות של תאומים מחוברים מהכתף למטה. לרובם יש שתי ידיים . למעט מהם יש שלוש או ארבע ידיים, שהאמצעי(ות) שבהם תקוע(ות) אחרי הגב ללא יכולת של תזוזה וכנראה גם ללא שימוש. הם נולדו בכל רחבי תבל, בין היתר – ביפאן(36) , בארה"ב(37) , בבריטניה(38) , באוסטרליה(39) , בקוריה(40) , במפרץ הפרסי(41) , בסינגפור(42) , ואפילו בישראל(43) .

רובם נולדו כשהם מתים או שמתו מיד לאחר הלידה. אולם היו תאומים שנולדו בשנת 1937 ברוסיה וחיו למעלה משנה(44) , וזוג אחר שחי 11 ימים(45) . עקב ההתפתחות של הידע והתנאים הרפואיים, מספר תאומים כאלו שנולדו בשנות ה-1990 המשיכו לחיות ואפילו עד היום: דוגמת התאומות ממשפחת הנסל, שעדיין מחוברות, הגיעו (בשנת 2005) לגיל 15.(46) התאומות ממשפחת הולטון הופרדו בגיל 3. אחת מהן מתה לאחר כמה ימים מהניתוח, אבל השניה חיה עד היום (2005) והיא בגיל 17.(47)

מה גורם להיווצרות תאומים סיאמיים (כולל הסוג דו-ראשיים)?

לפי סיבה פנימית, הביצה לא חולקה לגמרי לשניים.(48) אולם יש גם סיבות חיצוניות. בספרי הרפואה נכתב שסיבות חיצוניות יכולות לגרום ללידת תאומים כאלה. בספר "פרקי משה" - ספר רפואי של הרמב"ם כתוב: "ביאר המעתיק שימצא בספר הזה ב"כאב גיד הנשה" יתוקן ב"כאבי הנשים" לאפוקרט, העתיקו חנן מלשון יון ללשון ערבי, ופרשו זולת גאלינוס, ונמצא בפירושו אותו תוספת ענינים זרים, ומהם שהוא אמר, שלקתה חמה בסקיליא"ה לקות גדולה וקרה בשנה ההיא, שנשים היו יולדות ילדים משונים בצורה, שהיו להם שני ראשים..."(49) זה תואם במה שכתוב בספרות של הרומאים בתקופת אפוקרט: דהיינו: "נראה כוכב שביט"(50) והיו תופעות משונות בשמים.(51)

אף על פי שלפי אנשי המדע אין סכנה פיזית לבני אדם בזמן ששביט וכדומה נראים בשמים, אולם אפשר שהיתה אז סכנה רוחנית, למשל, מן החשש שהשביט יגיע לארץ.

בתקופתנו נמצא בכתבי העת הרפואיים מספר הצעות לתופעה שגדל מספר ילדים הנולדים עם שני ראשים. בין הסיבות נמנים פצצת הכור האטומי בצ'רנובל ב- 1986 (52) ושימוש בגז במלחמה בין עירק ואיראן בין השנים 1988-1980. (53) דוגמה עם סטטיסטיקות נמצאה במאמר רפואי שיצא לאור בעיר הירושימה ביפאן. שם רואים שמספר הילדים שנולדו עם שני ראשים ביפאן עלה באופן ניכר מזמן ההפצצה האטומית ביפאן בשנת 1945: משנת 1896 – 1937, דהיינו תקופה של 42 שנה, היו רק 7 מקרים של תאומים דו-ראשיים ביפאן; אולם משנת 1951 – 1973 – דהיינו תקופה של 22 שנים, (אחר ההפצצה האטומית ביפאן) היו 14 מקרים במדינה זו.(54)

בנוסף לכל זה, חומרי טרטולוגיה(55) יכולים לגרום ללידת תאומים סיאמיים.(56)

תאומים דו-ראשיים - איש אחד או שני אנשים?

התוספות כותב: בעולם הזה ליכא אבל יש במדרש. אשמדאי הוציא מתחת קרקע אדם א' שיש לו שני ראשים לפני שלמה המלך ונשא אשה והוליד בנים כיוצא בו בשני ראשים וכיוצא באשתו בראש אחד, וכשבאו לחלוק בנכסי אביהם מי שיש לו שני ראשים שאל שני חלקים ובאו לדון לפני שלמה.(57)

בעל השיטה המקובצת ממשיך אגדה זו: שלמה בחכמתו הרתיח מים וכסה אחד מן הראשים ושפך הרותחים על ראש השני מחמת צער הרותחים צעק בשני ראשים. אמר שלמה שמע מיניה דתולדה אחת לשתי הראשים ואין נידון אלא כאיש אחד.(58)

מדרש זה מוזכר גם בכמה מקומות אחרים עם מספר הבדלים.(59) אחד מההבדלים הוא שלא מופיע בו הקטע על כסוי אחד מהראשים(60) - דהיינו הראש האחד ראה את שפיכת המים על הראש השני(61).

הרב דוד בלייך חיפש בספרות הרפואית את המציאות שראש אחד יכול להרגיש צער כשמכים בראש השני. לשם כך צריכה להיות מערכת עצבים אחת, אולם הוא לא מצא זכר לעובדה כזו.(62) צריך לציין שכמעט בכל הדוגמאות שהוא הביא במאמרו, התאומים היו מחוברים רק מאמצע הגוף למטה.

עד היום, הדוגמה המתאימה ביותר לעניננו היא תאומות משפחת הנסל שחיות בימינו. הן בודאי מחוברות כמו הילד שמוזכר בגמרא. מאמר בזמן שהן היו בגיל 6 הופיע בעיתון "טיים". עליהן כתוב במאמר שאם מדגדגים אחת מהתאומות בצד הגוף מהראש עד הרגל, השנייה לא תרגיש. אולם באמצע הגב יש הרגשה משותפת. אולם יש קואורדינציה בין שתי התאומים, למשל במחיית כפיים.(63) יש להן שלוש ריאות והן הצליחו ללכת ברגל בגיל 15 חדשים. יש להן מערכת דם משותפת. בזמן שאחת לוקחת תרופות בפה שלה, זה יכול לרפא את הגרון של השנייה. לפעמים שתיהן חושבות על אותו דבר. הרופא ד"ר בנג'מין קרסון מבית חולים "ג'ון הופקינס" אמר מפני שיש להן איברים משותפים, כמעט בלתי אפשרי שאין חפיפה במערכת העצבים.(64)

סימנים בהם אדם עם שני ראשים נחשב לאיש אחד

נציין שזה לא דיון אקדמי אם התאומים הללו נחשב בהלכה כאיש אחד או כשני אנשים. כפי שנראה להלן, שאלה זו חשובה הן לעניין קיום מצוות שמקיימים עם אברי הראש, והן בשאלה המתעוררת כיום, כשיש אפשרות להפרדה, ואם יש ודאות או אפילו סיכוי שאחד הראשים ימות, האם מותר לנתח?

אולם היום נשאלת השאלה, אם תאומים דו-ראשיים שיש להם מערכת עצבים נפרדת (וזה למעשה המצב שנמצא היום), נחשבים כאיש אחד או כשני אנשים.

לתשובה יש לעיין בנקודות הבאות:

1. ההגבלה המובאת ב"שיטה מקובצת," שאיש כזה ייחשב כאיש אחד רק אם ראש אחד ירגיש צער עקב מכה בראש השני, אפילו לא מרומזת בגמרא.

2. הדוגמה שהתוספות מביא הוא אדם מעולם אחר. מי אומר שאדם בעולם אחר זהה במערכת העצבים שלו לאדם בעולם הזה?

3. המקרה שהובא בתוספות הוא אגדה. ואין למדים מן האגדה.(65)

4. בפסק של הגאון ממונקאטש, הרב חיים אלעזר שפירא, על הנושא שלנו בקשר לתפילין (ראה למטה) לא מוזכרת כלל ההגבלה של ה"שיטה מקובצת". כנראה שהוא סובר שלא לומדים הלכה מאגדה. כמו כן הוא כותב שרק תאומים המחוברים מהכרס למטה נחשבים כשני אנשים.(66)

5. אפשר שבמקרה המופיע במדרש, הצער שהראש השני חש לא היה צער פיסי, אלא הלם מצעקותיו של הראש הראשון או מפחד שגם על ראשו ישפכו מים רותחים. לפי חלק מהגרסאות הראש השני ראה את שפיכת המים הרותחים על הראש הראשון.

6. בתשובה לשאלה שנשאלה ע"י רופאים לארגון רעפ"ה כתוב: "... יתכן גם אם לא היה כואב לשני הראשים ומחמת שלהם מערכת העצבים נפרדת גם לא בהכרח שהם שני אנשים שיתכן לומר שפיר שכ"ז שהם לא נפרדים לגמרי לכה"פ באברים שהנשמה תלויה הם גוף אחד..."(67) למעשה יש אותה מערכת דם בשני התאומים, וביחד יש להם פחות מארבע ריאות הרגילות.

7. האם מספר האברים הפנימיים קובע כמה בני אדם הם ה"תאומים" הללו? במאמרים בכתבי העת הרפואיים המתרכזים בענין הלב בתאומים הללו,(68) נמצא שבחלק מהמקרים היו שני לבבות מחוברים ביחד. נמצאו גם מקרים של שני לבבות נפרדים ומקרים של לב אחד בלבד ולפעמים הוא גדול או מסובך. בילד שנולד עם שני ראשים בבית החולים "הדסה" בירושלים בינואר 1999 היה לו רק לב אחד. אולם הוא מת מיד לאחר הלידה.(69) כמו כן יש מאמרים על מספר הראות, הכבדים וכו' בתאומים הללו. בהרבה מקרים הם פחות ממה שנמצאים בשני בני אדם. אולם הגמרא אפילו לא מרמזת על האפשרות שמספר אברים פנימיים לאיש בעל שני ראשים ישפיע על היחס כלפיו אם הוא נחשב כשני אנשים או כאיש אחד.

8. בדיון שהתקיים ע"י הרב משה פיינשטיין, חתנו הרב משה טנדלר ורבנים אחרים במשפחתו בקשר לתאומות סיאמיות שנתחברו בחזה, הם שאלו מספר פעמים את הרופא ד"ר אבראט קופ, אם התאומות נחשבות כאדם אחד או כשני בני אדם. דהיינו, הרבנים הללו חשבו על האפשרות שהתאומות הללו נחשבות רק כאדם אחד. הם הוסיפו שאם היו להן מערכות עצבים נפרדות הרי שהיה צורך לעיין בנושא.(70) נראה שהם לא פסלו את האפשרות לראות את התאומות כאדם אחד אפילו אם היו להן שתי מערכות עצבים נפרדות.(71)

הפרדת התאומים

עם התפתחות הרפואה, אפשר היום לעשות ניתוחים יותר מסובכים ועל ידי זה להפריד תאומים סיאמים. זה כולל תאומים שיש להם שני ראשים. יש שתי דרכים להפרדה.

השיטה הראשונה היא לחתוך לאורך הגוף ולקיים שני בני אדם, אולם הם יהיו חסרים מספר אברים. לכל אחד תהיה רק רגל אחת ולפחות לאחד מהם יחסרו מספר אברים, במיוחד בחלק התחתון של הגוף. ניתוחים כאלה נעשו בבית חולים לילדים בלונדון "גרייט אורמונד סטריט" ע"י פרופ' לואיס ספיץ. בשנת 1987 הוא הפריד שני בנים שנולדו בסודן חצי שנה קודם. הניתוח הצליח.(72) אולם הם היו מחוברים רק מהחזה למטה, לא לפי המקרה שמוזכר בגמרא שלנו.

כמה שנים יותר מאוחר, בשנת 1992, הוא הפריד את התאומות קייט ואליש הולטון כשהן היו בנות בגיל 3 שנים וחצי. אולם כמה ימים אחרי הניתוח נפטרה קייט. קייט ואליש היו מחוברות מהכתף למטה. בסוג ניתוח זה יש סיכוי שההפרדה תצליח עבור שני התאומים ומיתת קייט לא הייתה צפויה.(73) לפי הדעה האומרת שה"תאומים" הללו נחשבים כאיש אחד, יש לעיין ולברר מה יהיה מצב כל אחד לאחר הניתוח?!

השיטה השנייה היא להוריד אחד מהראשים ולסדר את הגוף באופן שהראש השני יהיה באמצע הגוף. ע"י ניתוח כזה "הורגים" אחד מהראשים ואז מתעוררות שאלות הלכתיות. למשל, רק ראש אחד הוא "אמיתי" – האם וכיצד ניתן לדעת איזה מהם?

[נציין שזה אינו דומה למקרה שבא לפני הרב משה פיינשטיין עם התאומות הסיאמיות שהיו מחוברות בחזה. לילדה אחת היה לב רגיל עם ארבעה חדרים ולשנייה - לב עם שני חדרים בלבד. עובדה זו של לב בלתי שלם היתה עלולה לגרום למותה של התאומה עם הלב הרגיל. התאומות הללו היו בלי ספק שני בני אדם. אולם במקרה שלנו היה אדם אחד אך לא ידענו מהו הראש האמיתי.]

קיימות שאלות אתיות(74) וגם משפטיות, כמו "הריגת" אחד מהראשים, שיכול להחשב כמקרה פלילי. כאשר אנו יודעים מראש שבניתוח אחד מהם ימות, מאוד רצוי שהרופא יקבל אישור מבית המשפט כדי שלא יעמוד לדין פלילי.(75) נציין שבמקרה שהיה בגרמניה סבר בית המשפט שהתאומים הם איש אחד, וכריתת ראש אחד מן השניים נחשבת רק ככריתת איבר מיותר.(76) ניתוח כזה נעשה באיטליה בשנת 1998. הרופא כרת בהצלחה את הראש, שהיה לדבריו ה"משני", ושתל חלק מהאיברים שהיו בו בתוך הראש ה"עיקרי".(77)

תשובה לשאלה של פלימו

לפי לשון הגמרא מי שיש לו שני ראשים הוא איש אחד. העובדה שהגמרא שואלת את השאלה על איזה ראש הוא יניח תפילין, מוכיחה שהוא רק איש אחד. ואז מובן שאין חיוב להניח תפילין בשני הראשים לכן ניסח פלימו את שאלתו כך: באיזה ראש להניח?

ה"דובב מישרים", הרב בעריש וויידענפעלד, הרב מטשעבין, שואל מה משמעות השאלה של פלימו: "מאי הסברה לתת עדיפות להאחד על השני ומה יש לדון בזה. אולי י"ל משום דהדרך הוא בכפילת אברים שאחד קטן מחבריו ע"כ שאל [פלימו] אם זה סימן שהוא היתרת ע"כ יש להניח תפילין על הראש הגדול מחבירו משים שמוכח שזהו העיקר."(78) נציין שרואים אנו בספרות הרפואית שאכן יש הבדל קטן בין שני הראשים.(79) במקרה שבאיטליה (מוזכר לעיל) הרופא החליט שראש אחד עיקר והשני טפל. ה"דובב מישרים" לא מגיע למסקנה בתשובה לשאלת פלימו.

אולם הרב חיים אלעזר שפירא, הרב ממונקאטש מגיע למסקנה: כיון שהגמרא אינה משיבה לשאלת פלימו ומשום שמצוות תפילין היא מדאורייתא, צריכים לנהוג לחומרה ולהניח תפילין על שני הראשים(80).

מצוות אחרות

תפילין היא איננה המצוה היחידה שמקיימים בחלק מחלקי הראש. יש מצוות רבות אחרות שמקיימים ע"י דיבור, אכילה, שמיעה וכו'. מצוות אלו חלקן מדאורייתא וחלקן מדרבנן. אדם בעל שני ראשים כיצד יקיים את המצוות הללו?

נציין שהיום עם התפתחות הרפואה, זו איננה שאלה אקדמית! יש בעולם "תאומים" עם שני ראשים שכבר חיים מספר שנים - למשל התאומות של משפחת הנסל שהוזכרו לעיל. אם חלילה יוולדו תאומים כאלו בבית יהודי ויגיעו לגיל מצוות (או אפילו לגיל של חינוך) צריכים למצוא תשובות לשאלות הללו.

הבה נעיין במספר דוגמאות בהתאם לכללים שנקבעו ע"י הרב ממונקאטש בקשר לתפילין של ראש.(81)

מצוות שמקיימים ע"י דיבור

קידוש: קידוש בליל שבת הוא מדאורייתא.(82) למי שכבר התפלל ערבית בליל שבת, המצווה תהיה מדרבנן.(83) ה"חתם סופר" לא כיוון לצאת ידי חובת מצות קידוש בתפילתו, כדי שהקידוש על היין יהיה מדאורייתא.(84) אם אדם בעל שני ראשים רוצה לקיים מצוות קידוש מדאורייתא, עומדות לפניו שתי אפשרויות: האחת, שכל אחד משני הראשים שלו יקדש; השנייה, שמישהו אחר יקדש והוא יתכוון לצאת ידי חובה, בהתאם לכלל "שומע כעונה". נציין שפה אחד לא יכול לקדש ולהוציא את השני ב"שומע כעונה". מדוע? מפני שאם הפה שמקדש אינו הפה האמיתי, הוא לא יכול להוציא את הפה האמיתי ידי חובה! בקידושא רבא שהוא מדרבנן(85) אפשר שאחד מהפיות יקדש בהתאם לכלל "ספק דרבנן לקולא".

קריאת שמע: זו מצוה מדאורייתא,(86) ולכן כל אחת מהפיות יקרא קריאת שמע. אולם בקשר לשאלה אם לשמוע ממישהו אחר, בהתאם לכלל "שומע כעונה", קיימת בעיה לפי כמה דעות. אמנם רוב האחרונים סוברים שיוצא ב"שומע כעונה" בקריאת שמע,(87) אולם דעות אחרות לא מתירות.(88)

ברכות: ברכות הן דרבנן.(89) כמו שכתבנו בקידושא רבא, אפשר שרק אחד מהפיות צריך לברך.

ברכות הנהנין: יש דיונים בפוסקים אם צריכים הנאה בגרון או במעיים.(90) לכן הטוב ביותר שהפה שאוכל את המאכל יברך.

מצוות שמקיימים ע"י אכילה

אכילת מצה בליל הסדר: בלילה הראשון של פסח חייבים לאכול כזית מצה מן התורה כמו שכתוב: "בערב תאכלו מצות".(91) כדי לקיים מצוה זו חייבים לאכול את המצה דרך אכילה. כתוב בגמרא שאם כורכים את המצה בסיב ובולעים לא מקיימים את המצוה.(92) אנו לומדים מזה שאם מאכילים אדם דרך צינור לתוך בטנו (זונדא) לא מקיימים את המצוה.(93) בנידון דידן, נשאלת את השאלה, באיזה פה הוא צריך לאכול את המצה? אחד מהגרונות לא נחשב כגרון האמיתי ואכילתו תהיה כאכילת החולה באמצעות הזונדא. לכן, מפני שאכילת מצה בלילה הראשון של פסח היא מדאורייתא, צריך לאכול כזית מצה בכל אחד משני הפיות שלו. אולם כיון שהברכות לפני אכילת המצה הן מדרבנן, רק פה אחד צריך לברך.

אכילת מרור ושתיית ארבע כוסות: מפני שבימינו אכילת מרור היא מצוה מדרבנן,(94) אפשר להקל ולאכול מרור רק באחד הפיות. נשאלת השאלה, אם אכל חצי כזית בפה אחד וחצי כזית בפה השני, האם קיים את המצוה? כנראה שלא, מפני שרק אחד מהפיות נחשב כפה, והוא לא אכל כזית שלם בשום פה. ובענין שתיית ארבע כוסות של יין בליל הסדר שהיא חובה מדרבנן,(95) צריך לשתות כל ארבע הכוסות דווקא באותו פה.

מצוות שמקיימים ע"י שמיעה

תקיעת שופר: ביום א' דראש השנה מצוה זו היא מדאורייתא.(96) לכן חייבים לשמוע קולות מהשופר באוזניים של שני הראשים. אם למשל סותמים את האוזניים באחד מהראשים, יהיה ספק אם קיים את המצוה.

מצוות שמקיימים ע"י חוש הריח

ברכות הריח: אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח.(97) לכן הפה שבאותו ראש יש האף שמריח, הוא יברך את ברכת הריח.

סיום

נתפלל שבעז"ה לא יהיו מקרים שילד יהודי יולד עם שני ראשים, וכל הדיונים הנוגעים לקיום המצוות ע"י ילדים כאלו יהיו רק תיאורטיים!

מקורות

(1) מנחות לז.).
(2) הרב יוסף בא-גד, נחלי-האשכולות,. (1989?), עמ' 88
(3) הקדמה לזוהר סע' 154
(4) מנחות לז.
(5) שו"ע יו"ד סי' של"ד סע' מ"ד
(6) ב"י על הטור יו"ד סי' של"ד,ד"ה כתב הראב"ד
(7) הרב רפאל הלפרין, אטלס עץ-חיים כרך ד' תנאים ואמוראים (ב), עמ' 278
(8) ברכות מח:; טור או"ח סי' קפ"ז
(9) פסחים ח:; שו"ע או"ח סי' תל"ג סע' ז'
(10) קידושין פא.; אטלס עץ החיים, שם
(11) השאלה אם ילד כזה נחשב כטריפה מוזכרת בגמרא (מנחות לז.) ואח"כ אצל הפוסקים השונים במשך הדורות עד לימינו אלה.
(12) מנחות לז. – לז
(13) ב"י על הטור יו"ד סי' ש"ה, ד"ה ואם יש לו ב' ראשים
(14) טור יו"ד סי' ש"ה
(15) רמב"ם, פרקי משה, מאמר כ"ד, פסקא ראשונה, תרגומו של ר' נתן המאתי: יוצא לאור ע"י הרב צמח מגיד, ווילנא, תרמ"ח, עמ' נ'; יוצא לאור ע"י ד"ר זיסמן מונטנר, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 302.
(16) Maimonides’ Medical Writings, translated and annotated by Fred Rosner, Haifa, 1989, pp. xii-xvii
(17) היו מקרים אחרים ב"משנה תורה" בהם השתמש הרמב"ם בידע המדעי שלו. למשל: הוא דילג על הסימן המוזכר בגמרא שהחילזון נמצא רק פעם בשבעים (או שבע) שנה (משנה תורה הל' ציצית, פרק ב הלכה ב); יצוין שגם הזואולוגים בימינו אומרים שלא ידוע להם על דגים המצויים רק אחת למספר שנים. כמו כן דילג הרמב"ם על איזכור הארנבת והשפן כמעלי גרה (שם, הל' מאכלות אסורות, פרק א הלכה ב); אפשר לומר שהסיבה לכך שהתורה כותבת שהם מעלי גרה היא, שהם נראים לפני בני אדם כאילו הם מעלי גרה בגלל תנועות הפה שלהם, והתורה מדברת כלשון בני אדם!)
(18) Ammianus Marcellinus vol.1, William Heinemann: London, 1971, pp.542-44
(19) The Scriptores Historiae Augustae, vol. 1, William Heinemann: London, 1922, p.122
(20) Livy, vol. xii, book xli, William Heinemann: London, 1964, p.254
(21) Saint Augustine. “The City of G-d,” ed. Vernon J. Bourke, Book xvi, Chap.8., Image Books: New York, 1958, p.366,
(22) P. Boaistuau, Histoires Prodigieuses, Paris, 1560 (reprinted 1961), p.69
(23) F. Liceti. Picture from Internet: www.bium.univ-paris5.fr/monstres/biblio/pres-boaistuau04.htm
(24) Boaistuau, op. cit. p.219
(25) Bondeson J., “Dicephalus Conjoined Twins: A Historical Review With Emphasis on Viability,” Journal of Pediatric Surgery, vol.36, no.9, (September), 2001, pp.1436-37.
(26) Ibid., pp.1437-38.
(27) The Workes of that famous Chirurigion Ambrose Parey, London, 1665, p.644
(28) Ibid.
(29) Gould G. and Pyle W., Anomalies and Curiosities of Medicine, Bell Publishing Co: New York, 1896, (republished by Julian Press, 1956), pp.164-65
(30) Parey, op. cit., p.643
(31) Harris R., “The Blended Tocci Brothers and their Historical Analogues,” American Journal of Obstetrics, vol.25, 4, April 1892, p.467
(32) Hirst B. and Piersol G., Human Monstrosities. Part iv, Lea Brothers: Philadelphia, 1893, pp.151-57, plates xxx, xxxi.
(33) Ibid., p.153
(34) Harris op. cit., p.461
(35) Gould, op. cit., pp.183-87
(36) Miyabara S., Okamoto N. et al., “A Study on Dicephalic Monsters, especially with regard to Embryopathology,” Hiroshima Journal of Medical Sciences, vol.22, no.4. December 1973, pp.377-395
(37) Siebert J., Machin G., et al.,”Anatomic Findings in Dicephalic Conjoined Twins: Implications for Morphogenesis,” Teratology. vol.40, 1989. pp.305-310 ; Groner J., Teske D. et al., “Dicephalus Dipus Dibrachius: An Unusual Case of Conjoined Twins,” Journal of Pediatric Surgery, vol.31, no.12, (December), 1996, pp.1698-1700 ; Reaves B., “Dicephalous Monster,” American Journal of Obstetrics and Gynecology, vol.37. 1939, pp.166-67 ; Golladay E., Williams G. et al., “Dicephalus Dipus Conjoined Twins: A Surgical Separation and Review of Previously Reported Cases,” Journal of Pediatric Surgery, vol.17. no.3, (June), 1982, pp.259-64.
(38) McFarlane C., “A Case of Double Headed Monster,” Journal of Obstetrics and Gynecology, vol.67, 1960, pp.615-17 ; Nowell S. and Owen-Jones R., “Dicephalic Monster,” Journal of Obstetrics and Gynecology of the British Empire, vol.54, 1947, pp.507-09 ; Spitz L., Stringer E. et al., “Separation of Brachio-Thoraco-Omphalo-Ischiopagus Bipus Conjoined Twins,” Journal of Pediatric Surgery, vol.29, no.4, April 1994, pp.477-81.
(39) Alderman L., “A Case of Dicephalic Monstrosity Delivered without Medical Aid,” The Medical Journal of Australia, vol.35. 1948, pp.531-32 ; Beischer N. and Fortune D., “Double Monsters,” Obstetrics and Gynecology, New York, vol.32, 1968, pp.158-70.
(40) Seo J., Shin S. et al, “Cardiovascular System in Conjoined Twins: An Analysis of 14 Korean Cases,” Teratology, vol.32, 1985, pp.151-61.
(41) El-Gohary M., “Siamese twins in the United Arab Emirates,” Pediatric Surgery Int, vol.13, 1998, pp.154-57.
(42) Roddie T., “Case of Uniumbilical-Dibrachi-Dicephalic Monster,” British Medical Journal, 10 March 1956, pp.552-54.
(43) "תינוקת בעלת שני ראשים נולדה בירושלים – ונפטרה," מעריב, 4 בינואר 1999, עמ' 20. הרופא אמר לי (בשנת 2005) שהמקרה לא פורסם בספרות הרפואית.
(44) Gollady, op. cit., p.259
(45) Groner, op. cit., p.1698 ; האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ד, טור' 86 (תמונה), חברה להוצאת אנציקלופדיות: ירושלים, תשל"ב
(46) “Abigail and Brittany Hensel,” Internet: www.refernce.com/browse/wiki/Abigail_and_Brittany_Hensel ; “Conjoined Twins in the World A-Z,” updated November 15 2005, Internet: mypage.direct.ca/c/csamson/multiples/worldconjoined.html
(47) “Conjoined Twins…” Internet, op. cit.
(48) “Siamese Twins,” The New Encyclopaedia Britannica, 15th edition, vol.20, p.414.
(49) פרקי משה, שם.
(50) Scriptores, op. cit.
(51) Livy, op. cit.
(52)Groner, op. cit., p.1700
(53)El-Gohary, op. cit., p.156.
(54) Miyabara, op. cit., p.385.
(55) טרטולוגיה הוא ענף בביולוגיה העוסק בחקר מומים מולדים.
(56) Teratogen. Internet: de.wikipedia.org/wiki/Teratogen
(57) תוספות מנחות לז. ד.ה. או קום גלי
(58)שיטה מקובצת מנחות לז. סע' י"ח
(59) אהרן יעללינעק, בית המדרש, חדר רביעי, עמ' 152-151, ירושלים, תרצ"ח; משה גסטר, ספר המעשיות, ליפסיאה, תרפ"ד, עמ' 75, 151-150.
(60) ספר מעשיות, שם.
(61)במאמר של הרב יהודה ל. זלוטניק, "אנשים בעלי שני ראשים" שהופיע ב"סיני", יש השוואה בין הגרסאות השונות. ("סיני" כרך 19 , תש"ו, עמ' יז – כה).
(62) Rabbi J. D. Bleich, Survey of Recent Halakhic Periodical Literature, “Conjoined Twins,” Tradition, vol.31, no.1, Fall 1996, Rabbinical Council of America: New York, p.97
(63) Wallis C., “The Most Intimate Bond,” Time, vol.147, no.13, 25 March 1996, pp.38-41.
(64) Life, op. cit., pp.44-56
(65) תלמוד ירושלמי, פאה, פרק ב' הלכה ד'
(66)הרב חיים אלעזר שפירא, אות חיים ושלום, סי' כ"ז סע' ט', בערעגסאס, תרפ"א
(67) ארגון רפע"ה, ירושלים, שאלה שנשאלה ע"י רופאים, ו' אדר תשנ"ו, עמ' 3-2
(68) e.g. Gerlis L., Seo J. et al, “Morphology of the Cardiovascular System in Conjoined Twins: Spatial and Sequential Segmental Arrangements in 36 Cases,” Teratology, vol.47, 1993. p.103.
(69) מעריב, שם.
(70) Drake D., “One Must Die So the Other Might Live,” Nursing Forum, New Jersey, vol.xvi, no.3, 4, 1977, pp.233-34
(71) הדיון במקרה הזה אינו מופיע ב"אגרות משה".
(72) Spitz L, Capps S. et al., “Xiphoomphaloischiopagus Tripus Conjoined Twins: Successful Separation Following Abdominal Wall Expansion,” Journal of Pediatric Surgery, vol.26, no.1 (January), 1991, pp.26-29.
(73) Spitz 1994, op. cit. "תאומים סיאמיים" (של משפחת הולטון), טלוויזיה, כבלים, ערוץ המשפחה, 13 בדצמבר 1992.
(74)Pepper C., “Ethical and Moral Considerations in the Separation of Conjoined Twins,” Birth Defects Original Article Series, vol.iii, no.1, April 1967, Conjoined Twins, pp.128-134 ; Raffensperger, “A Philosophical approach to conjoined twins,” Pediatric Surgery Int, vol.12, 1997, pp.249-255.
(75) e.g. Drake, op. cit., pp.245-46.
(76) Rabbi Bleich, op. cit., p.117.
(77) "תינוקת שנולדה עם שני ראשים נותחה – וניצלה," ידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 1998, עמ' 22. הרופא אמר לי (בשנת 2005) שהמקרה לא פורסם בספרות הרפואית.
(78). הרב בעריש וויידענפעלד, שו"ת דובב מישרים, חלק שלישי, סי' ל"א, (עמ' כ"ז), ירושלים, תשמ"ג
(79) e.g. Miyabara, op cit., p.378 ; McFarlane, op. cit., p.615.
(80) אות חיים ושלום, שם, (עמ' ס"א)
(81) חייב להדגיש שמובאות במאמר זה נקודות לעיון בלבד ולא לשם פסק הלכה.
(82) ספר החינוך, מצוה ל"א
(83) מגן אברהם, שו"ע או"ח סי' רע"א סע"ק א'
(84) מנהגי חתם סופר, פרק ה', ביום השבת, סע' ד', (עמ' כ"ח), ירושלים, תשל"א
(85) משנה ברורה, או"ח סי' רפ"ט סע"ק ג'
(86) ספר החינוך, מצוה ת"ך
(87) (87)משנה ברורה, או"ח סי' ס"א סע"ק מ'
(88) ראה שו"ת רבי אליהו מזרחי, סי' מ"ב, (עמ' קי"א), ירושלים, תרצ"ח
(89) רמב"ם משנה תורה, הלכות ברכות, פרק ח' הלכה י"ב (90) הרב אברהם-סופר אברהם, נשמת אברהם, חלק או"ח, עמ' צ"ג, ירושלים, תשמ"ג
(91)ספר החינוך, מצוה י'
(92) פסחים קטו:
(93)נשמת אברהם, שם, עמ' ר"ע
(94) רמב"ם משנה תורה, הלכות חמץ ומצה, פרק ז' הלכה י"ב
(95) שם, הלכה ז'
(96) ספר החינוך, מצוה ת"ה
(97) שו"ע או"ח, סי' רט"ז סע' א'

מסמכים מובחרים הנמצאים במאמר
לעיון

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

to view "The Collected Writings of Rabbi Dr. Chaim Simons" please click here